בנם של טרו ו-וובט. נולד ביום כ"ב בטבת תש"ס (31.12.1999) באדיס אבבה, בירת אתיופיה. אחיהם הצעיר של טלנש, זמנה, אנגוץ, אווקה, סיסאי ואבבה.

בשנת 2003, כשהיה טמסגן (אבי) כבן שלוש, עלתה המשפחה ארצה והתיישבה במרכז קליטה בדימונה. בהגיעו לגן לראשונה התחבר בקלות, קלט במהירות את השפה והִרבה לשחק ולבלות עם חברים.

לאחר כשנתיים במרכז הקליטה, עברה המשפחה למספר חודשים לבאר שבע ולאחר מכן השתקעה בחיפה.

התחנך בחיפה, תחילה בגן "זוהר", גם שם בלט אופיו החברותי. המשיך בבית הספר הממלכתי-דתי "קישון". מוריו הרבו לשבח אותו, תלמיד טוב שתמיד נכון לסייע לחבריו.

בהגיעו לחטיבת הביניים למד שנה אחת בבית הספר "תל חי" ולאחר מכן עבר לתיכון עירוני ג', שם סיים את לימודיו התיכוניים.

בשנותיו האחרונות בתיכון עבד אחרי שעות הלימודים בכדי לממן בעצמו הוצאות שונות שלו, בהן שיעורי הנהיגה. היה לו חשוב שלא להכביד על הוריו, אותם כיבד מאוד.

עזר רבות במטלות הבית וסייע לאחותו בחופשים עם אחייניו הקטנים, דוֹד מפנק שהרעיף עליהם מתנות. הקשר בינו לבין כל אחיו היה קרוב, דאג רבות לשלום משפחתו. אחיו תיארו אותו כ"לב הזהב של המשפחה", שהכניס אור ושמחה לבית.

נער חייכן, בעל שמחת חיים מדבקת ולב רחב. תמיד יצא מהבית עם חיוך וחזר עם חיוך, כדברי אחותו. תרם מעצמו, דאג לאחרים, היה רגיש לסביבתו ומלא באהבה ונתינה. עצמאי, אחראי, ערכי ובעל רצון עז להצליח.

ספורט היווה חלק מרכזי בחייו, כדורגל במיוחד. בנעוריו שיחק ב"מכבי חיפה". בהמשך עזב את הקבוצה בכדי להתרכז בלימודיו אך המשיך לשחק עם חבריו בשעות אחר הצהריים. לתקופה קצרה אף עסק בג'ודו.

בשנת 2018 התגייס לצה"ל. שובץ לחיל השריון, שירת בחטיבת "ברק" 188 ברמת הגולן ובקו בדרום, בגבול עזה.

סמל טמסגן (אבי) ביינה נפל בעת שירותו ביום ט' באלול תש"ף (29.8.2020). בן עשרים וחצי בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "טוהר אהבתך וצניעותך יאירו דרכינו לעד".

כתבו בני המשפחה: "השארת חלל שאף אחד לא ימלא, אדם כמוך יש רק אחד. הנתינה הייתה דרכך, כך יזכרוך רבים. ענו, צנוע, תמים וירא אלוקים, לעולם שהכין לך מיהרת ללכת"

אחיינו ספד לו: "דוד שלי, אני כל יום מתגעגע לחיוך שלך, לשמחת החיים שלך. מתגעגע לאירועים המשפחתיים שהיינו נפגשים והייתי נרגש לראות את החיוך שלך שלא יורד מהפנים לרגע. תמיד שידרת שהכול בסדר איתך, הרגשתי בטוח ושמח. שמור עלינו דוד יקר שלי".

חברו איתן כתב: "אדם יקר, לוחם יקר ומעל הכול חבר יקר. אין משהו שיכול להשלים את הפער שנוצר מרגע שהלכת, היית משהו מיוחד".

טמסגן מונצח באנדרטה לזכרם של נופלי חטיבה 188 שהוקמה ברמת הגולן.